בוקסנבוים שחר נ' בראוו אינג'ינירינג בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לביטול החלטה על מחיקת התובענה מחוסר מעש, שניתנה במעמד צד אחד ביום 28.12.13.

העובדות הצריכות לעניין

ביום 17.06.12 התקיים דיון הוכחות, במהלכו נשמעה עדותו של התובע. בשל איחורו של ב"כ המבקש להגיע לדיון ובשל אופן התנהלות הדיון, לא נותר זמן לשמוע את עדויות המשיבה, ולפיכך, נקבע, במעמד הצדדים ובאי כוחם, מועד להמשך הדיון ביום 31.10.13.

ביום 24.10.13, ניתנה החלטה, לפיה, בשל אילוצים אישיים של היושב בדין, הדיון שהיה קבוע ליום 31.10.12, כאמור לעיל, נדחה ליום 15.12.13.

זימון לדיון הנ"ל נשלח מטעם מזכירות ביה"ד לעוה"ד אבו פאנה, אך חזר בציון "לא נדרש" (מספר אישור 849-08735909-80).

לפיכך, ביום 27.10.13 הופק זימון נוסף לאותו דיון ממש ונשלח לעוה"ד אבו פאנה לאותה כתובת. מבדיקת התיק האלקטרוני עולה, כי זימון זה, בניגוד לקודמו, התקבל ונחתם ע"י עוה"ד אבו פאנה ביום 06.12.13 (מספר אישור 849-08879236-80).

הנה כי כן, ב"כ המבקש קיבל גם קיבל את הזימון לדיון.

להשלמת התמונה, יצוין, כי מבדיקת התיק האלקטרוני עולה, כי בעבר, נשלחו החלטות שונות לכתובתו של עו"ד האני אבו פאנה לכתובתו בכפר קרע, ואכן התקבלו. נציין רק אחדות מהן, שהתקבלו בזמן האחרון: החלטתי מיום 12.01.14 (התקבלה ביום 23.01.14, מס' אישור 849-09292462-80); החלטתי מיום 12.11.13 (התקבלה ביום 06.12.13, מס' אישור 849-08879236-80); החלטתי מיום 16.04.13 (התקבלה ביום 02.03.13, מס' אישור 849-07591386-80) ועוד כהנה וכהנה החלטות.

בצד אלה, קיימות החלטות אחרות, שנשלחו לעוד אבו פאנה לאותה כתובת, וחזרו בציון "לא ידוע" או "לא נדרש".

לא נסיים מבלי לציין, כי כתובתו של עוה"ד אבו פאנה, כפי שהיא מעודכנת במערכת נט המשפט, נכון למועד כתיבת החלטה זו, הנה: ת.ד. 2050 בכפר קרע תחת הסטאטוס "פעיל".

דיון והכרעה

נקדים ונצין, כי בתיק בית הדין אין כל הודעה מטעם עו"ד אבו פאנה בנוגע להפסקת ייצוג ו/או בקשה לעדכון או שינוי כתובת. זו הסיבה, כי מזכירות בית הדין המשיכה וממשיכה, בצדק, לשלוח אליו, כמי שמופיע כמייצג בתיק, את החלטות בתי הדין.

לא נעלמה מעיניי טענת ב"כ המבקש, כי בכתבי הטענות מופיע המען להמצאת כתבי בי דין בכפר סבא, ואולם, לאור העובדה שחלק הארי של ההחלטות נשלח לכפר קרע, והתקבל, ובמיוחד לאור העובדה שהוכח שעוה"ד אבו פאנה קיבל לידיו את הזימון לדיון, אנו דוחים את טענת המבקש.

לדידנו, משהוכח בפנינו כי עוה"ד אבו פאנה קיבל את הזימון לדיון, מתייתר הצורך לדון בטענתה (המוצדקת) של המשיבה, לפיה מן הראוי היה לתמוך את העובדות המופיעות בבקשה בתצהיר. בנסיבות העניין, יש להניח מדוע לא הוגש תצהיר מטעמו של עוה"ד אבו פאנה, לפיו הוא לא קיבל לכאורה את הזימון לדיון, ויש להצר על כך שעוה"ד ממשרדו מצאו לנכון לטעון זאת. עובדה זו חמורה בעיניי ומהווה חוליה נוספת בשרשרת של התנהלות בעייתית מאוד בניהול התביעה מצד המבקש.

חרף האמור לעיל, החלטתי לקבל את הבקשה, וזאת משום שבית הדין החל לשמוע ראיות בתיק, ועל כן, לא ניתן לייחס את המחדל לחוסר מעש ובוודאי שלא לזניחת התובענה, ומשום שעסקינן בתובענה של עובד לקבלת זכויות קוגנטיות – דבר הדורש בירור לגופו של עניין.

סבורני, כי בפסיקת הוצאות (בניגוד להשארת פסק הדין על כנו) יש משום איזון ראוי בין זכותו של כל אחד מהצדדים להליך הוגן. בנסיבות העניין, וכפי שפורט לעיל, סבורני, כי זהו המקרה בו יש לפסוק הוצאות ניכרות, שיהיה בהן ביטוי, בראש ובראשונה, למורת רוחו של בית הדין מהתנהלות המבקש ובאי כוחו וכן יהיה בהן ביטוי לכך שזמנם של הנתבעת ושל בית הדין, הושחתו לריק.

אחרית דבר

פסק הדין שניתן במעמד צד אחד ביום 28.12.13 – מבוטל.

המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך של 7,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי ריבית והצמדה עד למועד התשלום בפועל.